הבלוג שלנו

תמונה אחת לא שווה אלף מילים, היא שווה 100,000 ש"ח

כתבתם כתבה או מודעה מעולה ועכשיו השלב הבא כמובן זה לבחור תמונה – אחת כזאת שהיא גם מגניבה, גם מושכת את העין וגם מעבירה את המסר.

על פניו זאת לא בעיה – יש אינסוף תמונות באינטרנט, כל מה שצריך זה לחפש…

אבל, וזה אבל גדול (!), אם לא תדעו איפה לחפש ואיך לבחור את התמונה שלכם, אתם צפויים לקבל כתב תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

החוק הישראלי מגן על סוגים שונים של יצירות בחוקי הגנת זכויות יוצרים (בצדק) וביניהן גם על תמונות, כאשר בגין הפרת זכויות יוצרים קובע החוק פיצויים בלא הוכחת נזק: "(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, עפ"י בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים".

אז מה מוגן בזכויות יוצרים? 

כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנת לפי חוק, וזכות היוצרים עליה שמורה ליוצר (או למי שקיבל אותה ממנו). הגנת זכויות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי (תמונה, סיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גאוגרפית, ואף כוראוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים) ההגנה חלה על היצירה כולה ועל כל פרט מחלקיה.

במאמר זה נתמקד בסוגיית זכויות היוצרים בכל הנוגע לתמונות.

 

כלל הברזל שעל פיו אתם צריכים לפעול הוא: אם זה לא שלכם – אסור לכם להשתמש!

 
טעויות נפוצות בחיפוש ושימוש בתמונות:
  • "נתתי קרדיט לצלם" 
    הסכמי שימוש בתמונות יכולים לכלול התנייה של קרדיט לצלם, אך הקרדיט לבדו לא מייתר את קבלת האישור
  • "שיגיד תודה – שמתי הפנייה למקור והוא מרוויח תנועה"
    מותר לעשות שיתוף (SHARE), אסור להעלות פוסט חדש עם הפנייה למקור
  • חיפוש תמונות בגוגל או בפליקר 
    חיפוש בגוגל או בפליקר של תמונה שמסומנת לשימוש מסחרי לא מבטיח שהתמונה אכן מותרת. במקרים רבים זאת לא התמונה המקורית אלא תמונה מועתקת שסומנה בטעות או מחוסר תשומת לב כתמונה מותרת לשימוש. הגנב מגנב לא פטור…
  • קניית תמונת מערכת (Editorial Picture) 
    גם כשרוכשים תמונות במאגר רשום צריך לשים לב לסוג התמונה ורישיון השימוש שלה! תמונות מערכת, לדוגמה, הן תמונות המותרות לשימוש חדשותי בלבד ואסור להשתמש בהן למטרות מסחריות.
  • שימוש בממים (Memes)
    יצירת ממים לרוב הינה, בעצמה, הפרת זכויות יוצרים. לכן, ששימוש במם שקול לשימוש בתמונה "לא חוקית" ואסור על פי חוקי זכויות יוצרים.

נשמע מסובך?אם תשמרו על פרקטיקה נכונה זה דווקא קל….

 
באיזה תמונות מותר להשתמש:
  • תמונות או יצירות שלכם
  • תמונות ממאגר רשום (בין אם הוא חופשי או בתשלום)
    בכל מאגר יש לשים לב להנחיות זכויות השימוש הספציפיות לכל תמונה.

  • מודעות בפייסבוק – תמונות מהמאגר המובנה של שאטרסטוק (Shutterstock)
    שימו לב – תמונות אלו מיועדות לשימוש במודעות בלבד, והשימוש בהן אינו שקול לרכישת תמונות ממאגר, כלומר, אין אפשרות להוריד ולשמור אותן במחשב או לערוך אותן.
  • תמונות ברשות הציבור/ נחלת הכלל (Public Domain)
    אלו תמונות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים בעקבות ויתור של היוצר או שעבר הזמן בו הזכויות היו שמורות ואף אחד לא תבע את הזכויות הללו לעצמו לאחר מכן. דוגמא ליצירות כאלו היא כל היצירות של הממשל הפדרלי האמריקאי.
  • תמונות של יוצרים שנתנו לכם אישור מפורש לשימוש.
    בהקשר הזה, במידה ואתם שוכרים את שירותיו של צלם מקצועי, רצוי מאוד שיהיה בינכם הסכם קצר ותכליתי המבהיר כי התמונות הן שלכם, בבעלותכם ולשימושכם באופן חופשי
    שימו לב שרצוי לקבל את האישור בכתב ולהסכים מפורשות על אופי השימוש

 

בעלי עסקים ומפרסמים רבים אינם מכירים או שמזלזלים במשמעויות החוקיות החלות על תמונות ברשת, וכבר נתקלנו לא אחת במקרים של כתבי תביעה. במצב הזה הפסיקות הקיימות מעידות שבתי המשפט נוטים בצורה ברורה לטובת שמירה על זכויות היוצרים.

אז אל תקחו סיכון, והבטיחו תמיד שאתם עושים שימוש חוקי ולגיטימי בתמונות.

רגע, לא לגלול כל כך מהר! בואו נדבר

הכוח שלנו הוא לתרגם את כל המילים היפות במאמרים האלה לתוצאות בעסק שלך.
בעניין? אולי כדאי שנדבר.

דילוג לתוכן